קניות בהו צ'י מין: איך עברתי מלקנות כתיירת לקנות כמקומית

maya dalal
לפני 4 ימים
זמן קריאה 4 דקות

המדריך שלא תמצאו ב-TripAdvisor — כי הוא נכתב מתוך תורים בשוק, לא מתוך לובי מלון

הבוקר שבו הכל השתנה

היה שישי בבוקר, בערך 7:00. עמדתי בתור בשוק רטוב בשכונת רובע 3, ולידי עמדו שתי סבתות וייטנאמיות עם סלים קלועים שגדשו ירוקים. אף אחת מהן לא הסתכלה לכיוון הסופרמרקט המרוחק שני בלוקים, עם הקירות הלבנים והמיזוג האגרסיבי שכבר הייתי מכירה היטב.

הן קנו עגבניות ב-18,000 דונג לקילו. אני שילמתי 45,000 בסופרמרקט יום לפני. עם אותן עגבניות.

ביום הזה הפסקתי להיות תיירת בשוק. התחלתי להיות קונה.

למה רוב הנוודים קונים לא נכון בסייגון

הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה? נכנסים לוייטנאם, מוצאים סופרמרקט ממוזג ונוח, ונשארים שם לכל הקניות. זה מובן לחלוטין — לאחרי שעת טיסה ארוכה ותרבות חדשה, המוכר מרגיש בטוח.

אבל אחרי כמה חודשים בווייטנאם, הבנתי שיש פה שתי מערכות קניות שמשרתות מטרות שונות לחלוטין. הכוח הוא לדעת מה לקנות איפה.

Tomatoes in nets and cucumbers in plastic packaging on store shelves. Price tags with numbers 55, 32, and 21 visible.

מערכת הקניות של הוייטנאמים: איך זה באמת עובד

הרעיון המרכזי: וייטנאמים קונים ירקות ופירות בשוק כל בוקר, בכמות ליום אחד בלבד. לא שבוע, לא שלושה ימים — יום אחד. טריות זה לא מילה, זה ערך.

סופרמרקטים הם בשבילם משהו אחר לגמרי: דברים ארוזים, מיובאים, מוצרי ניקיון. לא תוצרת.

מערכת המחירים: מספרים בדונג תמיד באלפים. "31" על תג = 31,000 VND = כ-5 שקלים. כשתתרגלו לזה הכל יתחיל להיראות הגיוני.

השווקים: איפה הוייטנאמים באמת קונים

שוק בין ת'אן — הכניסה הנוחה לעולם השוק

כן, הוא תיירותי. אבל מחלקת המזון בחלק האחורי — שם שמרים הירקות, פירות, תבלינים — עדיין מקומית ואמיתית.

זמן טוב: 6:00-8:00 בבוקר כשהמקומיים קונים, לפני שהחום מגיע. ערב מאוחר (אחרי 18:00) כשהמוכרים מתחילים להוריד מחירים על מה שנשאר.

שוק בין טיי (צ'ולון) — רמה אחרת

זה שוק סיטוני ברובע הסיני. מסעדות מגיעות לכאן לקנות. ירקות שורש מתחילים ב-5,000 VND לקילו. אם אתם מתכננים לבשל בקביעות — כאן הכסף נשמר.

שווקי הרובע — הגביע הקדוש

כל רובע יש לו שוק שכונתי משלו. אלה הכי אמיתיים, הכי זולים, ודורשים קצת פחות נוחות.

רובע 1: שוק טאן דין (ליד מרכז העיר)
רובע 3: שוק תי נגה (יש שם גם אפשרויות אורגניות)
רובע 7: שווקים באזור קרסנט מול (עם מתקנים יותר מודרניים)

Grocery store shelf with packaged vegetables and onions in bags. Visible labels include "Rong Nho Green Food." Price tags below.

הסופרמרקטים: לא כולם שווים

ביג סי ולוטה מארט — לפריטים בינלאומיים

פורמט גדול, המחירים הטובים ביותר על פריטים מקומיים. לוטה מארט מצטיינת במוצרים קוריאניים ויפניים — שמחה מאוד על זה בחודש הראשון.

דגני בוקר: 61-78 אלף דונג. חלב צמחי של ויטאסוי: מ-27 אלף. בירה בינלאומית: 30-109 אלף לבקבוק.

קו.אופמארט וסייגון קו.אופ — לתוצרת עם נוחות

כאן מצאתי חלב דלאט מילק ב-13-26 אלף — המותג המקומי האמין שנותן את היחס הכי טוב בין טעם לכסף. מחלקת התוצרת מתחרה ברצינות בשוק הרטוב מבחינת איכות, אבל עם מיזוג אוויר.

וינמארט ווינמארט+ — לנוחות בשעות מוזרות

וינמארט+ הקטנות נמצאות בכל מקום. פתוחות עד 23:00. מושלמות כשסיימתם את יום העבודה ב-22:30 ונזכרתם שאין בבית מה לאכול.

רובע 7 (גולים) — יקר יותר, מוכר יותר

אזור קרסנט מול הוא כמו לוח חיה אחר. מחירים גבוהים יותר, מותגים מערביים מוכרים. ביקרתי שם בפעמים הראשונות שגעגוע הכה. לא קניתי הרבה — אבל הבנתי שיש צורך.

Grocery store fridge filled with dairy products. Various brands of milk and cheese with colorful packaging and price tags displayed.

איפה לקנות מה: קצר וקולע

מה צריכים	איפה לקנות
ירקות ופירות	שוק מקומי, בוקר מוקדם
חלב ומוצרי קירור	קו.אופמארט / ביג סי
מוצרים בינלאומיים	לוטה מארט / וינמארט
קניות מאוחרות	וינמארט+
בישול בכמות	שוק בין טיי

Supermarket fridge shelf with assorted packaged vegetables, mushrooms, and noodles. Visible price tags and product labels in Vietnamese.

חיסכון בכסף: הטיפים שגיליתי בדרך הקשה

תזמון בשוק: בוקר מוקדם למבחר, ערב מאוחר לזול. הצהריים — לא כדאי, חם וריק.

קנייה בכמות בסופרמרקט: חבילות בירה של 4 חוסכות 20-30% לעומת פחיות בודדות. הצטיידו במבצעים.

כמה מילים בוייטנאמית — "Bao nhiêu tiền?" (כמה זה עולה?) — שינו את האינטראקציות שלי לחלוטין. פתאום קיבלתי מחיר מקומי.

מיקוח צפוי בשווקים מסורתיים. לא בסופרמרקטים. ובנחת — לא בעמידה על הפרנסה, בגישה של שיח.

טיפים לנוודים שבאמת מתכוונים לבשל

בדקו את מטבח ה-Airbnb לפני שאתם קונים. כמות כלי הבישול משתנה דרמטית. פעם קניתי ירקות מלאי רגשנות ואז גיליתי שאין כלי בישול בדירה.

מקררים קטנים — דירות וייטנאמיות רבות מגיעות עם מקרר מיניאטורי. קנייה יומית, לא שבועית, היא לא רק תרבות — היא גם לוגיסטיקה.

תקצבו פי 2-3 ממחיר הבית למוצרים בינלאומיים מוכרים. זה לא מפתיע ברגע שמבינים שהם מיובאים.

אוצר מילים לשוק

כמה זה עולה: Bao nhiêu tiền?
יקר מדי: Đắt quá
טרי: Tươi
ירקות: Rau củ
פירות: Trái cây
שוק: Chợ
סופרמרקט: Siêu thị

הרגע שמאחורי המדריך

כשעמדתי בתור לצד אותן סבתות, הבנתי משהו שלא מצוין באף מדריך: אופן הקניות שלנו מספר מי אנחנו במקום שאנחנו בו. האם אנחנו עוברים דרך, או שאנחנו ממש שם?

את הסיפור המלא של אותו בוקר — מה אמרה לי אחת הסבתות, ואיך יצאתי משם עם שקית ירקות ועם תחושה ששייכת לשכונה — אפשר לקרוא בניוזלטר שלי.

🗺️ המפה שלי לסייגון — בקרוב!

אחרי חודשים של חיפוש, בדיקה ותיעוד של כל מקום בעיר – המפה של הו צ'י מין סיטי כמעט מוכנה.

זו לא עוד רשימה של "top 10" מגוגל. זו מפת חוויות של מישהי שגרה בסייגון – עם כל המקומות שהמקומיים באמת הולכים אליהם, הפינות הנסתרות שגיליתי עם הזמן, ומה שבאמת שווה את הזמן (ומה שלא).

מה תמצאו במפה: