איפה לאכול בדה לאט: מה שמצאתי אחרי חודש בהרים

לפני 3 ימים

זמן קריאה 6 דקות

בשש בבוקר בדה לאט יש 14 מעלות וערפל עבה, וכל העיר עומדת עם שתי ידיים סביב כוס של חלב סויה חם. חלב אמיתי, שטוחנים מפולים באותו בוקר, לא מאבקה.

האוכל כאן שונה משאר וייטנאם, ולא בגלל שהוא "אקזוטי". דה לאט יושבת בגובה 1,500 מטר, קר בה, והאקלים מגדל דברים שלא גדלים בשפלה: ארטישוק בכל צורה, אבוקדו ישר מהחווה, תותים, אספרגוס, וקפה ערביקה שגורם לרובוסטה של שאר המדינה להרגיש כמו משקה אחר.

המדריך מסודר לפי שעות היום, מהבוקר המוקדם ועד שוק הלילה, כי בדה לאט השעה קובעת יותר ממה שנדמה.

בוקר: חלב סויה חם והשוק המרכזי

חלב סויה חם (Sữa Đậu Nành)

הדבר הכי פשוט בעיר הוא גם הכי טוב. הדוכן Sữa Đậu Nành Dung Béo מכין את החלב במקום, מהתחלה ועד הסוף. כיסאות פלסטיק על המדרכה, סירים גדולים לאורך הקיר, וכל הגילאים, מסבתות ועד עובדי משרד שעוצרים לפני שמונה. ספל גדול עולה בערך 0.6 עד 1 דולר.

השוק המרכזי, רק בין 7:00 ל-10:00

שוק דה לאט (Chợ Đà Lạt) הוא לא רק מקום לקנות ירקות. הוא מפגש הבוקר של העיר, ויש לו שני פנים: הכניסה הראשית, עם הירקות הצבעוניים ומוכרי התותים, והכניסה הצדדית המזרחית, עם דוכנים קטנים של דייסת אורז (cháo), פו מקומי ומרקי אטריות פשוטים. ארוחה שם עולה בערך 1.2 עד 2 דולר.

הטיפ שלי: היכנסו מהצד המזרחי. חפשו את הנשים עם הסירים הגדולים, שבו, והצביעו. זה עובד.

המנות שרק דה לאט עושה

ארטישוק, בכל צורה שתבקשו

הארטישוק (atisô) הוא הסמל של המטבח המקומי, ותפגשו אותו בכמה צורות:

תה ארטישוק (Trà Atisô): מהפרח המיובש, מריר קלות ומחמם. מגישים אותו בכל בית קפה, בערך 0.6 עד 1.2 דולר. טוב לעיכול וטוב לבוקר קר.
סיר ארטישוק עם בקר: הגרסה המלאה של הטעם, ציר עמוק שמתבשל שעות.
ציר ארטישוק: הבסיס של הרבה מרקים מקומיים.

ערימות של ארטישוק טרי בדוכן בשוק המרכזי של דה לאט — ארטישוק טרי בשוק דה לאט. צילום: Hungda, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

בשר צבי (Thịt Nai)

ציד חוקי מהיערות שמסביב. הבשר כאן עדין ורך יותר מצבי במקומות אחרים, ומגישים אותו מוקפץ עם בוטנים ועשבי תיבול או כחלק ממגש מעורב. מסעדת Trong Dong ברחוב פאן דין פונג (Phan Dinh Phung) מתמחה בזה: צלחת מלאה עולה בערך 6 עד 8 דולר לאדם.

המסעדות שחוזרים אליהן

מסעדת Quan Xua: סיר בקר וארטישוק

מסעדה קטנה בסמטה, שולחנות עץ, בלי שום מאמץ עיצובי. באים בשביל סיר הבקר עם הארטישוק: ציר שהתבשל שעות, בקר שמתפרק, וארטישוק שספג את כל מה שסביבו. בערך 5 עד 7 דולר לאדם, כולל אורז.

יש שם גם צלייה על רעפי חרס אדומים (ngói đỏ, רעפי גג מסורתיים), שיטה של דה לאט ששומרת על הבשר עסיסי בצורה אחרת מגריל רגיל.

סיר בקר וייטנאמי מבעבע על גזייה בשולחן, עם ירקות, טופו ואטריות — סיר בקר וייטנאמי מבעבע על השולחן. צילום: Phương Huy, ויקישיתוף, נחלת הכלל

מסעדת Quan 33: גריל על השולחן

רחוב האי בה טרונג (Hai Bà Trưng) 29. מקבלים גריל באמצע השולחן, בקר מתובל, ירקות מקומיים, מגש עשבי תיבול ונייר אורז לגלגול. עובד הכי טוב בחבורה של 3 או 4. ארוחה לשניים עם שתייה עולה בערך 8 עד 11 דולר.

צמחוני בדה לאט: יותר ממה שחשבתם

אותו גובה שהופך את האוכל כאן למיוחד הופך את דה לאט לאחת הערים הכי נוחות לצמחונים בווייטנאם. עגבניות, תרד, ברוקולי, ארטישוק ואספרגוס גדלים כאן, וטובים בהרבה ממה שתמצאו בערי השפלה.

חוות ירקות בגבעות סביב דה לאט — החוות סביב דה לאט. מכאן מגיעים הירקות שעל הצלחת

מסעדות אורז צמחוני (Cơm Chay)

ברוב וייטנאם מסעדות cơm chay (אוכל צמחוני בודהיסטי) פועלות בימים מסוימים בלוח השנה הבודהיסטי. בדה לאט הן פתוחות כל יום. ארוחה מלאה, מרק, אורז וכמה מנות ירקות, עולה בערך 1.2 עד 2.4 דולר. בדרך כלל אין שלט באנגלית. שאלו בבית הקפה של הבוקר "Cơm chay ở đâu?" (איפה יש אוכל צמחוני?), ויצביעו לכם על הכיוון.

מסעדת Goc Ha Thanh

תפריט שבנוי סביב הירקות של הגבעות: קארי ירוק עם ירקות מקומיים, פטריות בחמאה ומרקים על בסיס ארטישוק. ארוחה לשניים עולה בערך 6 עד 9 דולר.

הטיפ שלי: כמעט כל מסעדה בדה לאט תוריד את הבשר מרוב המנות אם תבקשו. "Không thịt" (בלי בשר) עובד כמעט בכל מקום, והם כבר רגילים לזה.

קפה: מכאן מגיע הקפה הכי טוב בווייטנאם

שאר וייטנאם מגדלת בעיקר רובוסטה, זול ומר, בשביל קפה נמס. דה לאט מגדלת ערביקה, בזכות הגובה והקור.

קפה פין וייטנאמי מטפטף לכוסות על שולחן בבית קפה בדה לאט — קפה פין מטפטף, כמו שמגישים בדה לאט. צילום: Frank Fox, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

בית הקפה La Viet Coffee

קלייה רצינית שעובדת רק עם ערביקה מההרים. קולד ברו, אספרסו, ותפריט משקאות קפה עם תמרינדי, תות עץ ופסיפלורה מקומיים. כוס עולה בערך 1.8 עד 3.2 דולר. ויי-פיי חזק, פתוח עד מאוחר.

בית הקפה BicycleUp

חור בקיר שמגיש את הפולים של La Viet, בין קירות מכוסים בספרים ישנים ובחפצים של פעם. 2 שולחנות לכל היותר, וזה בדיוק העניין. בערך 1.4 עד 2.2 דולר.

תה ארטישוק ושייק אבוקדו

תה ארטישוק נמכר בכל מקום, כמעט בחינם, והוא מה שהמקומיים שותים בערבים קרים.

שייק אבוקדו (Sinh Tố Bơ) הוא מהדברים שאסור לדלג עליהם: אבוקדו טרי, חלב מרוכז מתוק וקרח. בערך 1.4 עד 2 דולר, והכי טוב בשוק הלילה.

פעם אחת: שעת תה בארמון

מלון Dalat Palace Heritage | טראן פו (Tran Phu) 2, רובע 3 | בערך 25 עד 35 דולר לאדם | להזמין מראש

מגשים של מאפים ועוגות קטנות בשעת התה במלון דלאט פאלאס — המאפים של שעת התה במלון דלאט פאלאס

המלון נבנה ב-1922 ונראה כאילו הוציאו אותו בזהירות משכונה בפריז והניחו אותו כאן. שעת התה בסלון הראשי, מגש קומות של מאפים וכריכים קטנים ותה שנמזג לחרסינה עתיקה, שווה פעם אחת. לא זול, אבל האווירה אמיתית.

הטיפ שלי: קריר בתוך המבנה, קחו שכבה נוספת. הזמינו לפחות יום מראש.

שוק הלילה: כיכר הואה בין (18:00 עד 23:00)

אחרי החושך מרכז דה לאט הופך לרחוב ארוך אחד של עשן גחלים ושיחות. השוק מתפרס מכיכר הואה בין (Hoa Binh) לכמה רחובות מסביב. על מה להתמקד:

חלב סויה חם: גם בערב, גם בחורף. 13 מעלות ושוק לילה, זה ההיגיון.
שייק אבוקדו: בשוק מכינים אותו מול העיניים עם קרח גרוס, בערך 1.4 עד 2 דולר.
ערמונים קלויים: בערך 0.8 דולר לשקית. כבר יותר תיירותי ממקומי, אבל עדיין טוב.

הטיפ שלי: הדוכנים הכי ויראליים בשוק גובים לפעמים פי 2 ממה שמקומיים משלמים. לא רע, פשוט לא חובה. האוכל הכי טוב של העיר נמצא ליד השוק המרכזי בבוקר.

מוכרת מבשלת מרק בסיר מהביל בשוק הלילה של דה לאט — בישול על האש בשוק הלילה של דה לאט. צילום: LUC PH@M, Pexels

שאלות ותשובות

כמה עולה לאכול בדה לאט?

ארוחת בוקר מקומית: 0.6 עד 2 דולר. צהריים במסעדה מקומית: 2 עד 5 דולר לאדם. ארוחת ערב עם מנות ההרים: 6 עד 12 דולר לאדם. זול יותר מסייגון, כי כל כך הרבה מהתוצרת גדלה כאן.

יש מספיק אפשרויות לצמחונים?

יותר מברוב הערים בווייטנאם. הירקות המקומיים מצוינים, מסעדות cơm chay פתוחות כל יום, ורוב המקומות יורידו את הבשר אם תבקשו.

מה כדאי לקחת הביתה?

תה ארטישוק מיובש (בערך 1.2 עד 3.2 דולר לשקית בשוק המרכזי), ערביקה קלויה מ-La Viet, וריבת תותים מהחוות אם מוצאים כזו טרייה. הכול נמכר בשוק המרכזי.

יש לי רק יום אחד. מה לאכול?

בבוקר, חלב סויה חם ודייסה בכניסה המזרחית של השוק. בצהריים, סיר בקר וארטישוק ב-Quan Xua. אחר הצהריים, תה ארטישוק ושייק אבוקדו. בערב, שוק הלילה בכיכר הואה בין. יום שלם של אוכל שקיים רק בדה לאט.

כמה קר, ואיך זה משפיע על האוכל?

בבוקר ובערב בדרך כלל 13 עד 14 מעלות. בגלל זה כל העיר חיה על משקאות חמים, מרקים וסירים, והאוכל כאן כבד וחם יותר מבשאר וייטנאם.

דה לאט לא מייבאת את האוכל שלה, היא מגדלת אותו. הארטישוק, האבוקדו, התותים, הקפה, הכול גדל במרחק של שעת נסיעה מהצלחת. זה מה שקשה להסביר עד שיושבים שם עם כוס ביד: אתם לא בדיוק אוכלים את דה לאט. אתם אוכלים את האקלים שלה.