לפני שאתם מזמינים כרטיס למקסיקו, קראו את זה. כנוודת שגרה 4 חודשים בפלאיה דל כרמן, אני חושפת איך לנטוש את מלכודות התיירים ולמצוא את החוויות התרבותיות האמיתיות של מקסיקו שאף מדריך לא יגלה לכם.

אני זוכרת את ריח חלב הקוקוס הרותח ועשב הלימון בסדנת בישול קטנה בהוי אן, וייטנאם. המדריכה המקומית הראתה לנו איך מכינים חלב אורז באופן מסורתי – תהליך ארוך ומפרך של שעות. דמיינתי מה זה אומר להאכיל כך משפחה שלמה, והבנתי כמה ערך יש בדברים הקטנים והיום-יומיים. באותו רגע, הבנתי שטיול אמיתי הוא לא האתרים שאנחנו רואים, אלא החיבורים שאנחנו יוצרים. המסע הוא לא רק במרחב, אלא גם בתוך התרבות, הסיפורים, והאנשים שאנחנו פוגשים. אם גם אתם, כמוני, כמהים למשהו עמוק יותר מהשביל התיירותי הרגיל, הג

(ואיך לא להרגיש טיפשים כשמנסים לדבר) כשהגעתי למקסיקו, הייתה לי בסיס בספרדית מהטלנובלות שראיתי בילדות - כמו כל בחורה ישראלית בטווח הגילאים שלי. קלטתי את השפה מאוד מהר, אבל עברו מאז כמה שנים. התברר שכשמקסיקנים מדברים מהר אין סיכוי להבין אותם. איכשהו הצלחתי, ומצאתי את עצמי מדברת בביטחון ולומדת הרבה על האנשים דרך השפה שלהם. אבל ככל שאתם יוצאים מהמרכזים התיירותיים, כך יותר אנשים מדברים רק ספרדית. ולא, לא כולם סבלניים עם התיירים שמנסים להסביר עם מחוות ידיים מה הם רוצים להזמין בארוח