top of page

מאחורי המפות: הסיפור שלי ואיך My Daily Journeys נולד

  • תמונת הסופר/ת: maya dalal
    maya dalal
  • 9 באוק׳
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 11 באוק׳

זה לא התחיל עם תוכנית עסקית. זה התחיל עם כרטיס טיסה לכיוון אחד ב-2022 והבטחה לעצמי: להפסיק לחיות חיים של שגרה ולהתחיל לחיות סיפור ששווה לספר. התחלתי לכתוב את "My Daily Journeys" כדרך פשוטה לחלוק חוויות עם משפחה וחברים בבית, יומן מסע יומי לחיים היפים, המבולגנים והבלתי צפויים בדרכים. לא היה לי מושג שזה יהפוך למפעל החיים שלי.




A woman in a beige top and black skirt raises her arms joyfully on a sunny, palm-lined street with historical buildings in the background.
טראנטו, עיר נמל באיטליה


איך מצאתי את הנישה שלי (או איך היא מצאה אותי)


בשנתיים הראשונות, פשוט חקרתי. עבדתי כברמנית במלבורן, נסעתי בקמפר וואן ברחבי ניו זילנד, ולמדתי למצוא נחת בתוך הכאוס של ערים חדשות. החוק שלי היה פשוט:


נוודות איטית. החלטתי לבלות לפחות חודש בכל עיר, לא רק כדי לראות את האתרים, אלא כדי לבנות שגרה, להבין את הקצב המקומי, באמת לחיות שם.


נקודת המפנה הגיעה ביום חם ולח במיוחד בהוי אן, וייטנאם.

כנוודת דיגיטלית, כל מה שרציתי היה בית קפה שקט וממוזג לעבוד ממנו. שאלתי את ChatGPT, חיפשתי בבלוגים, וכולם נתנו לי את אותן שתיים-שלוש המלצות פופולריות ועמוסות. מתוסכלת, פשוט התחלתי ללכת.


שוטטתי בסמטאות צדדיות, הצצתי לתוך דלתות לא מסומנות, ועקבתי אחרי הרעש החלש של מכונות אספרסו. בסוף היום, מצאתי עוד עשרה בתי קפה מושלמים, שקטים וממוזגים שאף אחד לא כתב עליהם אונליין.


באותו רגע נולדה ה"מפה" האמיתית הראשונה – לא כמוצר, אלא ככלי אישי שהייתי חייבת לעצמי. התחלתי לסמן את הפנינים הנסתרות האלה על מפת גוגל אישית, עם הערות על מהירות האינטרנט, איכות הקפה והשולחן הכי טוב לשבת בו. הבנתי שהמידע שאני אוספת "דרך הרגליים" יקר לאין שיעור מכל מה שאלגוריתם יכול לספר לי.



A woman smiles with long hair in a high-rise, overlooking a cityscape at sunset. She wears a white jacket. Sky shows warm tones.
מגדל סקיי, מלבורן


יום בחיי נוודת ובלוגרית


אז איך היום שלי נראה באמת? זהו שילוב בין סקרנות של מטיילת למשמעת של יוצרת. בוקר יכול להתחיל במציאת בית קפה חדש בבנגקוק לעבוד ממנו.


אחר הצהריים יכולים להיות מוקדשים לשיטוט בשוק, כשאני תופסת רגעים אותנטיים לא עם מצלמה גדולה ומפריעה, אלא דרך המשקפיים החכמים שלי, שמאפשרים לי לראות ולתעד את העולם מנקודת המבט האישית שלי.


והערב מוקדש לכתיבה – להפוך את התחושות, הטעמים והשיחות של היום לסיפורים, וכמובן, להוסיף עוד נקודות בדוקות ואישיות למפות שלי.




A laptop displaying a spreadsheet on a cafe table, juice beside it. A person with yellow nails is in front, and people sit at tables in the background.
יום עבודה בקורון, פיליפינים


מפרויקט אישי לעסק


במשך תקופה ארוכה, חלקתי את הטיפים והמקומות האלה בחינם עם כל מי ששאל. אבל ככל שהפניות גדלו, הבנתי שלרשימות המדויקות האלה, שנולדו ממאות שעות של חקירה, יש ערך אדיר. הן היו קיצור הדרך שהלוואי והיה לי.


החלטתי להפוך את המפות האישיות שלי למוצרים הדיגיטליים שאתם רואים היום בחנות. זו הייתה הדרך היחידה להפוך את אורח החיים הזה לבר-קיימא, ולהמשיך להקדיש את זמני לחקר יעדים חדשים ויצירת מדריכים טובים עוד יותר עבורכם.


המפות האלה הן יותר מרשימת מקומות. הן תוצאה של פילוסופיה. הן הדרך שלי לחלוק את התחושה הזו של להבין מקום לעומק, של למצוא את הפינה הקטנה האהובה עליך בעיר של מיליונים, של להרגיש שייכות. הן הדרך שלי לעזור לכם להפסיק להיות תיירת, ולהתחיל להרגיש שייכת.


רוצים לראות על מה אני מדברת? כאן ריכזתי את כל המפות שלי, ותהיו בטוחים שיש עוד המון יעדים בדרך!



תגובות


bottom of page