יותר מסתם פנסים: המדריך המלא לסדנאות היצירה והחוויות של הוי אן
- maya dalal
- 9 בינו׳
- זמן קריאה 9 דקות
עודכן: לפני יומיים
"אבל זה בלתי אפשרי," חשבתי לעצמי כשהסתכלתי על הכוס שרציתי ליצור.
עמדתי בסדנת הבמבוק, מלאת "אבק במבוק" (ככה הם קוראים לזה), אחרי שעתיים של שיוף, חיתוך ועבודה פיזית. בידיים מלאות שריטות קטנות, הסברתי למדריך שאני רוצה משהו מוזר: כוס קפה עם ידית נשלפת.
"אני רוצה גמישות," הסברתי. "לפעמים לשתות קפה חם עם ידית, לפעמים קפה קר בלי."
הוא הסתכל על התמונות שהראיתי לו מגוגל. ראיתי את הגלגלים במוח שלו מסתובבים.
"אני חושב איך אפשר לגרום לזה לעבוד," הוא אמר בטון סקרן כל כך.
חצי שעה אחר כך הוא חזר עם ידית שמתחברת ומתנתקת בקלילות. לא בדיוק מה שהצעתי, אלא משהו שעובד הרבה יותר טוב עם במבוק. פתרון גאוני.
"בשנתיים שאני עובד כאן, ובעשר השנים שהמקום קיים, אף אחד מעולם לא ביקש ידית נשלפת," הוא אמר. "את הראשונה."
עכשיו הוא עושה עוד כוסות כאלה לתצוגה. התאהב ברעיון.
וזה בדיוק מה שקורה בסדנאות בהוי אן.
לא סתם "פעילות לתיירים". לא "לסמן וי". זה שיתוף פעולה אמיתי עם אומנים מקומיים, יצירה של משהו שלא היה קיים קודם, והזדמנות ללמוד משהו על עצמכם שלא ידעתם.
אז אם תפסתם יום גשום (וזה קורה), או שפשוט בא לכם להפעיל את הידיים והלב, ריכזתי לכם את הסדנאות הכי שוות שיש להוי אן להציע.
אבל קודם - בואו נבין למה בכלל יש כאן כל כך הרבה סדנאות.
למה דווקא הוי אן? (הסיפור שמאחורי הסדנאות)
"למה יש פה כל כך הרבה סדנאות?" שאלתי את המדריך בסדנת הקפה.
"כי אנחנו היינו עשירים מאוד," הוא ענה בחיוך. "ואז הפכנו להיות עניים מאוד. אז נשארו לנו רק הידיים."
הנה הסיפור בקצרה:
המאות ה-15 עד ה-18: הוי אן הייתה אחד מנמלי הסחר החשובים ביותר בדרום-מזרח אסיה. ספינות מסין, יפן, הודו ואירופה הגיעו לכאן. העיר רחשה חיים. אומנים מכל וייטנאם היגרו לכאן - מי שיודע לעבוד קרמיקה, משי, עץ, במבוק.
סוף המאה ה-19: הנהר Thu Bon התמלא בסחף. הספינות הגדולות לא יכלו להגיע יותר. הסחר נדד לדה נאנג. הוי אן נשארה ללא מקור הכנסה.
200 שנה של שקט: העיר כמעט לא השתנתה. האומנים המשיכו לעבוד, אבל העולם שכח מהם.
שנות ה-90: ארכיטקט פולני בשם Kazimierz Kwiatkowski התחיל לשקם את העיר. ב-1999 הוי אן הוכרזה כאתר מורשת עולמית. התיירים הגיעו.
וכאן קרה המפנה: במקום להפוך את זה ל"מוזיאון", התושבים המקומיים הבינו שהמלאכות שלהם - אלו ש-500 שנה - יכולות להפוך לחוויה. לא רק למכור מנורה, אלא ללמד איך עושים אותה. לא רק להגיש קפה ביצה, אלא להראות את האומנות שמאחוריו.
אז כשאתם נכנסים לסדנה כאן, אתם לא "עושים פעילות".
אתם נכנסים לסיפור של 500 שנה.
אתם פוגשים את צאצאי האומנים שספקו סחורות לספינות מסחר מכל העולם.
אתם לומדים טכניקה שעברה מדור לדור ונחשבה בסכנת הכחדה.
עכשיו בואו לסדנאות עצמן.
🏮 הקלאסיקות: הסמלים של הוי אן
1. הכנת מנורות משי (Lantern Making)
אי אפשר לבקר בהוי אן בלי להתאהב באורות הצבעוניים שמאירים את העיר העתיקה. אבל ידעתם שאתם יכולים להכין אחד כזה בעצמכם?
מה קורה בסדנה:
אתם בוחרים את צורת השלד (במבוק), את בד המשי ואת הצבעים. המדריך מלמד אתכם למתוח ולהדביק הכל בדייקנות. אצבעותיכם עוברות על שלדי הבמבוק - חלקים מעבודת יד עדינה, קלים ומעט מחוספסים. הבד: משי אמיתי שמחליק בין האצבעות כמו מים.
מה תקבלו:
מזכרת מתקפלת שנכנסת בקלות למזוודה ומביאה את האור של וייטנאם אליכם לסלון.
2. סירות הסל, רכיבה על באפלו ובישול כפרי
אם אתם רוצים יום אחד שמרכז את כל ה"כיף" של הכפר הוייטנאמי - זה זה.
מה כולל:
🛶 שיט ב"סירות הסל" בתוך יער הקוקוס - חוויה מצחיקה בטירוף. שילמתי תוספת קטנה ועשיתי את ה"סיבוב הופעות": רגע אחד אתם צופים בנוף השקט, רגע אחרי אתם מסתובבים במעגלים כמו בלונה פארק. מומלץ לצפות לפני האוכל 🥴
🐃 רכיבה על באפלו במים - כן, זה אמיתי וזה פוטוגני להפליא.
🍳 שיעור בישול כפרי - תלמדו להכין את ה-Banh Xeo המפורסם. הטכניקה שתשנה לכם את החיים: לא לטבול את נייר האורז במים! רק את הקצוות, במעגלים, ואז להרטיב בעדינות עם כף היד.
זה יום מושלם למשפחות ולמי שרוצה לצאת מהעיר ולצחוק מלא.
👐 עבודות יד: צרו לעצמכם מזכרת נצחית
3. סדנת עור (Leather Workshop) - הפייבוריטית שלי!
הוי אן היא בירת העור. במקום לקנות תיק מוכן, היכנסו לסטודיו ותלמדו לעצב, לחתוך ולתפור עור אמיתי במו ידיכם.
ריח העור הטרי ממלא את החדר - עשיר, חמים, כמעט מתוק. הכלים המקצועיים כבדים ביד, והסכין חדה עד כדי כך שהיא חותכת את העור כמו חמאה.
בסוף, כשאתם מחזיקים את הארנק או התיק שעשיתם, האצבעות עוברות על התפרים שתפרתם בעצמכם - כל תפר מספר סיפור של סבלנות.
זו מתנה מושלמת לעצמכם שתישאר לכל החיים.
4. סדנת במבוק (Taboo Bamboo)
במבוק הוא ה"פלדה" של וייטנאם. בסדנה המיוחדת הזו באזור הכפרי, תלמדו איך הופכים את הצמח הקשיח הזה ליצירת אמנות שימושית לבית.
הסיפור שלי:
ביקשתי כוס קפה עם ידית נשלפת. המדריך יכול היה לומר "לא אפשרי". במקום זה הוא חשב, יצר, וחזר עם פתרון גאוני. היום הכוס הזו מזכירה לי כל בוקר שלא להתפשר על מה שאני באמת צריכה.
זו סדנה שמתאימה מאוד למשפחות, באווירה פתוחה ורגועה, רחוק מהרעש של העיר.
5. סדנת רקמה מסורתית (Hand Embroidery)
הדיוק של הוייטנאמים הוא משהו שצריך לראות כדי להאמין. בסדנה האינטימית הזו תלמדו את הטכניקות העדינות של הרקמה המקומית.
זה סוג של מדיטציה עם חוט ומחט. התנועות החוזרות, הריכוז הנדרש, והיופי שנוצר באיטיות - כל זה מנתק אתכם מהמהירות של החיים המודרניים.
אתם יכולים לקשט תיק בד או בגד שלכם, ולקבל הצצה לתרבות עתיקה שעדיין חיה ובועטת.
6. גילוף בעץ (Wood Carving)
בכפר הנגרים המפורסם Kim Bong (שנמצא במרחק שיט קצר או רכיבה), האומנים מגלפים יצירות מופת כבר מאות שנים.
בסדנה הזו תפגשו אומן מקומי ותלמדו איך לגלף בעץ במו ידיכם. זו חוויה תרבותית שורשית מאוד - אתם לא רק לומדים טכניקה, אלא גם שומעים סיפורים על איך המלאכה הזו עברה מאבא לבן, מסבתא לנכדה, דרך כל המהפכות והמלחמות.
☕ טעמים וטבע
7. סדנת קפה וייטנאמי (Coffee Making Class)
מכורים לקפה? גם אני.
מה תלמדו:
איך משתמשים בפילטר ה-Phin המסורתי, ואיך מכינים את הלהיטים הגדולים: קפה ביצה וקפה קוקוס.
הסיפור שלי עם קפה ביצה:
הפעם הראשונה שניסיתי אותו בהאנוי - נכשלתי. זה היה נורא. אבל בסדנה הזו הבנתי את ההבדל בין קפה ביצה שנעשה כמו שצריך לבין... משהו שמתיימר להיות קפה ביצה.
הטכניקה היא ממש אומנות: הפרדת החלמון, הוספת תמצית וניל, מי אורז, דבש וחלב מרוכז, ואז הקצפה של חמש דקות עד שמתקבלת מרקם קרמי וחלק. ריח הווניל היה משגע.
כשאכלתי (כן, אוכלים אותו באיטיות עם כפית!) את הקפה הזה הפעם, הבנתי משהו חשוב: לפעמים כדאי לתת הזדמנות שנייה לדברים שלא הצליחו בפעם הראשונה. אולי הבעיה לא הייתה ברעיון עצמו, אלא באיך שביצעו אותו.
8. בישול וייטנאמי מלא (Full Village Experience)
החוויה המלאה: טיול בשוק המקומי, שיט בסירות קוקוס, "דיג" סרטנים (הם מופיעים כמו שחקנים בהפקה שרצה כבר עשר שנים), ולבסוף הבישול עצמו.
הכוכב של הקורס?
הרוטב של חמאת בוטנים וסויה. לא חשבתי שרוטב יכול להיות כל כך טעים - והסוד שלו הוא שום כתוש ומטוגן קלות. יאמי!
שום הוא המרכיב הראשי במטבח הוייטנאמי, ואולי זה הסיבה שאני אוכלת אוכל וייטנאמי עם כזה תיאבון.
רגע קסום:
בשיט בסירות הקוקוס, פגשתי קנדית שיודעת לספור עד 100 בוייטנאמית. הנהג המבוגר לא דיבר מילה באנגלית, אבל כשהיא התחילה לספור איתו בוייטנאמית - הוא היה כל כך שמח. ספרו ביחד בקול רם עד 100. זה היה רגע שהראה לי איך תקשורת בסיסית וסקרנות אמיתית יכולים ליצור גשר בין תרבויות.
9. בריחה לאי צ'אם (Cham Island Snorkeling)
אם מיציתם את העיר וחם לכם מדי, קחו את סירת המירוץ לאי צ'אם. זו שמורה ביוספרית עם חופים לבנים ומים צלולים.
הסיפור שלי:
היום הזה כמעט נשכח לי לגמרי - לא כי הוא לא היה טוב, אלא כי באותו ערב הגעתי לחדר מיון. אבל התמונות שיש לי מזכירות לי רגעים יפים:
- הקפיצה למים הצוננים - כאילו המים שטפו את כל העייפות, ההאנגאובר, המשקל של החום. הרגשתי קלילה, רעננה וחדשה.
- פרה שליטפתי בדרך בין המקדשים - היא הסתובבה סביבי ו"דחפה" אותי בעדינות, בדיוק כמו החתולים שלי כשהם רוצים לבטא אהבה. רגע קסום עם פרה - לא משהו שחשבתי שיקרה לי בווייטנאם.
- שיחה עם זוג משבדיה על תרגום לשפת סימנים - למדתי שבכל שפה יש שפת סימנים משלה, ושמתרגמת מלווה ילדה חירשת בבית ספר רגיל.
פשוט להתנתק מהכל לכמה שעות.
💭 למה בכלל כדאי לנסות?
"למה אנחנו מפסיקים ללמוד כבוגרים?"
השאלה הזו חזרה אליי שוב ושוב בסדנאות בהוי אן.
ילדים עושים את זה בטבעיות: מנסים בלט, ציור, פסנתר, כדורסל - עד שמגלים מה מתאים להם. וגם מה לא מתאים. זה חלק מהתהליך.
מבוגרים? פשוט מפסיקים.
אולי זה הפחד מלהיות לא טובים במשהו. אולי זה תחושת "זמן יקר שאין לי". אולי זה הרגל שאומר "הרי אני כבר יודעת מי אני".
אבל מה אם אנחנו לא? מה אם החלקים שלא גילינו בעצמנו הם בדיוק אלו שיכולים לחבר אותנו מחדש לשמחה, לסקרנות, או פשוט לגרום לנו להרגיש חיים?
בסדנת הבמבוק פגשתי את עצמי מחדש דרך שיוף, מסור, וידית נשלפת שלא הייתה קיימת עד שביקשתי אותה.
בסדנת הקפה גיליתי שלפעמים כדאי לתת הזדמנות שנייה לדברים.
בסדנת התכשיטים למדתי שזה לא בשבילי - והבנתי שגם זה בסדר גמור. (גם לגלות שמשהו לא בשבילכם - זה ניצחון). חוסך זמן, ספקות, אנרגיה.
אני מרגישה שאני מפתחת את החלק הזה של המוח שמנסה דברים חדשים. זה משפיע עליי חיובית - אני חושבת מחשבות חדשות, יוצרת קשרים חדשים במוח, וזה הדבר הכי טוב שמסע בעולם יכול לתת.
שאלות נפוצות
למה יש כל כך הרבה סדנאות בהוי אן?
הוי אן הייתה נמל סחר בינלאומי מרכזי במאות ה-15-18, עם אומנים מכל וייטנאם שייצרו קרמיקה, משי ועבודות עץ. כשהנמל נחסם בסחף במאה ה-19, העיר איבדה את הסחר אבל שמרה על המלאכות. כשהתיירות הגיעה בשנות ה-90, הסדנאות הפכו לדרך לשמר מסורות עתיקות ולספק הכנסה לאומנים מקומיים, תוך יצירת חוויה תיירותית אותנטית.
איזו סדנה בהוי אן הכי מומלצת למתחילים?
סדנת מנורות המשי היא הקלאסית והידידותית ביותר למתחילים. התהליך פשוט - בחירת שלד במבוק, בד משי וצבעים, למידת מתיחה והדבקה. המנורה מתקפלת, קלה לנשיאה, והתוצאה מתגמלת. זו גם הסדנה הכי 'הוי אנית' שיש - סמל העיר. מתאימה לילדים ומבוגרים, ואורכת כ-2 שעות.
כמה עולות הסדנאות בהוי אן?
המחירים משתנים לפי הסדנה והמשך הזמן. סדנאות פשוטות כמו מנורות משי עולות כ-10-15 דולר. סדנאות מורכבות יותר כמו במבוק, עור או בישול עולות 25-35 דולר. חוויות משולבות עם סירות סל, באפלו ובישול יכולות להגיע ל-40-50 דולר. כדאי להזמין מראש באינטרנט לקבלת מחירים טובים ולוודא מקום.
האם הסדנאות בהוי אן מתאימות למשפחות עם ילדים?
כן! רוב הסדנאות מתאימות לילדים מגיל 5 ומעלה. סדנאות מנורות משי, במבוק ובישול מיועדות גם לילדים, עם מדריכים סבלניים ותהליכים מותאמים. החוויה המשולבת עם סירות סל ובאפלו במיוחד מושלמת למשפחות - יש הרבה צחוק והרפתקה. סדנאות עור וגילוף עץ מתאימות יותר למתבגרים ומבוגרים בגלל כלי העבודה.
מה ההבדל בין סדנה תיירותית לסדנה אותנטית בהוי אן?
סדנה אותנטית נמצאת מחוץ למרכז העיר (כמו Taboo Bamboo בכפר), מנוהלת על ידי אומנים מקומיים מדור שני ושלישי, משתמשת בחומרים מסורתיים, ומלמדת טכניקות אמיתיות. תוכלו לזהות אותה לפי: פחות תיירים בקבוצה, מדריכים שמספרים סיפורים משפחתיים, ומוצרים ייחודיים (לא תבניות). סדנאות תיירותיות רגילות מתמקדות יותר בתמונה מהירה ומוצר זהה לכולם.
טיפ אחרון ממני אליכם
הוי אן היא מקום שצריך לחוות דרך הידיים.
אל תפחדו לנסות משהו חדש, גם אם מעולם לא החזקתם מפסלת או מחט. המדריכים כאן הם מהסבלניים שפגשתי בעולם.
וזכרו - כשאתם נכנסים לסדנה כאן:
- אתם לא רק "עושים פעילות תיירותית"
- אתם נכנסים לסיפור של 500 שנה
- אתם פוגשים את צאצאי האומנים שספקו סחורות לספינות מסחר מכל העולם
- אתם לומדים טכניקה שעברה מדור לדור
תהנו מהיצירה!
שלכם, מאיה🧡
🗺️ המפה שלי להוי אן - זמינה עכשיו!
אחרי שבועות של חיפוש, בדיקה ותיעוד של כל מקום בהוי אן – המפה המושלמת סוף סוף כאן!
זו לא עוד רשימה של מקומות מגוגל. זו מפת חוויות אמיתית שכוללת רק את המקומות שבאמת כדאי – אלה שבהם המקומיים אוכלים, עובדים ונהנים.
מה תמצאו במפה:
✨ בתי קפה מושלמים לנוודים דיגיטליים (WiFi מעולה + מזגן!)
🍜 מסעדות ודוכני אוכל רחוב שהמקומיים אוהבים
🎨 סדנאות מקומיות אותנטיות (לא המלכודות התיירותיות)
🏛️ אטרקציות שכדאי (ואלה שלא כדאי)
💆 ספא ועיסויים באיכות גבוהה
📍 כל הטיפים הקטנים שחוסכים זמן וכסף
המפה כוללת למעלה מ-60 מקומות שבדקתי אישית, עם הערות מפורטות על כל אחד – מה מיוחד, מתי להגיע, וכמה זה עולה.
💡 צריכים עזרה בתכנון המסלול?
אם אתם מרגישים שאתם רוצים משהו יותר אישי – מסלול מותאם במיוחד עבורכם, עם כל ההמלצות שמתאימות בדיוק לסגנון הטיול שלכם ולתקציב – אני כאן בשבילכם!
אני מציעה שירות ייעוץ אישי ותכנון מסלול מותאם אישית לאנשים שרוצים לטייל חכם, לחסוך זמן, ולהימנע מטעויות יקרות.
גילוי נאות: חלק מהקישורים בפוסט הזה הם קישורי אפילייט - אם תזמינו דרכם, זה לא יעלה לכם יותר, אבל זה עוזר לי להמשיך לכתוב ולשתף את המסע הזה איתכם. תודה על התמיכה! 🧡
קראו עוד על וייטנאם כאן:
⭐הכירו את וייטנאם: המדריך המלא
תגובות